יומולדת חדר-בריחה - סגר סטייל

עברה כבר חצי שנה מאז היום הולדת 8 של גל וכל הזמן הזה רציתי להעלות פוסט על "חגיגת יום ההולדת" שעשינו ולא ידעתי איך לעשות את זה...

לא התחשק לי להתיש - אבל גם לא התחשק לי להתקמצן בתמונות ופרטים...

אז למרות שהנה סוף סוף נראה שהקורונה מתחילה לחלוף לה והסגרים והבידודים ייכנסו לאט לאט למחוזות הארכיון ההיסטורי שלנו בארץ - החלטתי בכל זאת לכתוב את הפוסט כי... נו טוב, אתם יודעים - אף פעם אי אפשר לדעת מה ייקרה (הנה, אצלנו בעיר למשל יש פתאום עליה במספר המאומתים ובבידודים של ילדים ובני נוער עכשיו)...

אז מה בעצם היה כאן? הרי בחגיגה נכחנו רק ארבעתנו (היה בינואר סגר וזה...).

באמצע השבוע גל קיבלה הזמנה לחגיגה שלה שאמרה לה שניפגש ב"ארוחת בוקר של מלכות".

וכך היה: בשבת פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר של פנקייקס מפנקים (אחרי התעוררות מאוחרת שלי ושל פבל...).

ואז, בדיוק כשסיימנו לסדר את הכל ולנקות את השולחן - דפיקה בדלת. אבל אין שם אף אחד.

כשפתחנו את הדלת גילינו מתנה עם השם של גל עליה (והרבה מדבקות מהממות מצורפות אליה).

כאן בעצם התחיל לו משחק סטייל "חדר בריחה" שהכנו במיוחד בשבילה.

כל רמז וחידה שקיבלנו הובילו אותנו למישהו אחר מהמשפחה הקרובה והסביר לנו שיש אצלהם את הרמז הבא שלנו במקום מסויים בבית שלהם.

כל פעם כשפתרנו את הרמז או החידה התקשרנו בשיחת ווטסאפ-וידיאו אליהם אחד-אחת כדי לשאול אם הם יוכלו למצוא בשבילנו את הרמז שהוחבא אצלהם?

חלק מהרמזים הובילו אותנו לחידה הבאה שאנחנו היינו צריכים לפתור.

חלק מהרמזים שלחו את גל לכל מיני מקומות אצלנו בבית, שם מצאה את המתנות שלה וככה יכלה לפתוח אותן יחד עם המשפחה "פייס טו פייס" ולשמוע את הברכות והאיחולים שלה...

בכל המתנות גם היו מוחבאות עוד חידות ורמזים שהובילו לעוד בני ובנות משפחה...

היו גם סרטוני וידאו של בני משפחה וחברים מהכיתה שלא יכלו לעשות שיחות וידיאו בלייב - וזה היה עוד טיפה לים ההתרגשות שעטף את גל.

לא היתה עוגה עם נר ו"פוווו"! (בגלל שבאמצע הלילה נשברתי כי חשבתי שהעוגה הלכה פייפן...) - אבל מסתבר שהיא יצאה סבבה אז בספונטניות חתכנו קוביות עוגה, המסנו שוקולדים, עשינו צלחת ממתקים וצרפנו כמובן גם תותים וקצפת ועשינו עוגה בקישוט עצמי!!! בסופו של דבר יצא מעולה. היה יום מלא התרגשות. יצאנו סחוטים וממש מרוצים!

ועכשיו קצת פרטים של "מאחורי הקלעים":

• בגלל שהיה סגר והבנו שלא נוכל להתכנס המשפחה מכל מיני מקומות בארץ, החלטתי בהתחלה על שיחת זום משפחתית. אחרי 10 דקות החלטתי שזה לא "זה" כי הזום כבר יצא לבנות ולנו מכל החורים וממש נמאס ולא התאים גם ליום הולדת - ואז עלה הרעיון של משחק חדר בריחה בשילוב שיחות וידיאו אישיות ככה שגם יוכלו לברך וגם להיות חלק מהפעילות.

• איך ארגנו את הרמזים, המשחק והמתנות? 1. אז קודם כל עשינו רשימת "משתתפים" (בני ובנות המשפחה אליהם נתקשר או שמהם גל תקבל סרטון וידיאו עם רמז) כדי להבין כמה רמזים/חידות צריך. 2. סידרנו אותם לפי סדר שנראה לנו נכון (כמובן שבדקנו מי יהיה בטוח ער בשעת ההתחלה ולמי ממש חשוב ונוח להיות בסוף - אבל הם די זרמו). 3. ואז פשוט ישבנו וכתבנו חידות על כל אחד ואחת מהם (קצרות וקלילות כי גל ואור בכיתות א' ו-ב') - אבל את כל החידות עטף בעצם סיפור מעטפת וכל הרמזים הסתובבו סביב אותו הסיפור... במתנה הראשונה שהיא קיבלה מחוץ לדלת היה בעצם מכתב עם הסבר מי שולח לה את כל החידות ומחביא לה את המתנות (הנה תקראו).

4. היו כמה חידות יותר "פעילות" שהצריכו רכיבים נוספים כמו מנעולים או עטי אולטרה סגול - אלו דברים שעשינו כי היו לי בבית אבל בקלות אפשר להזמין או לקנות (אני פשוט נוטה לקנות דברים שלרוב אין בהם צורך ממשי ואז פתאום הם באים בול בזמן...).

5. אחרי שידענו את סדר בני.ות המשפחה וכתבנו לכל אחד.ת חידה - צריך מתנות!!! את המתנות אני הזמנתי און-ליין או קניתי בחנויות פה בעיר לפי בקשות בני המשפחה (וכמובן על חשבונם) והן נארזו ונשמרו בסודי סודות בחדר אצלנו בבית... לחלק מהן הוכנסו רמזים נוספים כחלק מהמשחק.

6. איך בני ובנות המשפחה היו מוכנים עם הרמזים בבתים שלהם? אחרי שהכל כבר מוכן כולם קיבלו בקבוצת הווטסאפ שהוקמה הסבר על איך הבוקר הולך להיות (למרות שהחלק שלהם יחסית קצר). כל אחד מהם קיבל.ה בנוסף הודעה בפרטי עם תמונה להדפסה (הם יכלו גם לקחת דף ופשוט להעתיק את מה שכתוב) של הרמז שהם אמורים שיהיה מוחבא אצלהם בבית + המיקום המדוייק שבו הם צריכים להחביא בשבת בבוקר.

7. מה עם מי שלא יכל לעשות שיחת וידיאו בזמן אמת? הם הצטלמו כמה ימים מראש עם ברכות מרגשות ושלחו אליי והברכות הוכנסו כאחת החידות שגל ואור (ואנחנו) היו צריכות לפתור.

• איך זה עבד בפועל? 1. גל ואור היו הפותרות העיקריות של החידות והרמזים. 2. אני הייתי אחראית על צילום ותיעוד תוך כדי הכוונה ועזרה (אם היה צורך). 3. פבל היה אחראי כל פעם שראה שהן לקראת סיום חידה - לסמס לבן.ת המשפחה שיהיו בהיכון לשיחת ווידיאו. 4. את שיחות הווידיאו עשינו מהנייד שלי כי ניסיתי לצלם מסך בוידיאו דרך אפליקציה מסויימת (רק שלא ידעתי שהיא לא מקליטה שמע...). 5. בזמן שאנחנו דיברנו בוידיאו פבל מיהר להניח את המתנה במקום שהרמז שלח את גל לחפש אותה בבית (היתה לנו רשימה מאוד מסודרת ועל כל מתנה היה Post-It כזה עם נותן המתנה ואיפה להניח אותה להקל על פבל).

חייבת להגיד 2 דברים: 1. זה נראה (ואולי זה באמת) הרבה עבודה להכין את המשחק - אבל וואוו... זה היה שווה כל רגע!!!!

ואגב, יש א.נשים שזה ממש המקצוע שלהם להכין לכם כזה משחק ופעילות (אפילו כאלו שמותאמים אישית לכם) - כמו לילך פינצ'בסקי סימיאן בעלת הבלוג והמותג Play With Lilach שסיפרתי לכם עליה בפוסט "בהלת הקורונה - חדר בריחה בבית" (מוזמנים.ות לקרוא בהמשך).

2. חייבים שיתוף פעולה של המשפחה והחברים שמשתתפים אתכם במשחק גם מרחוק!

אם הם לא יישמרו על זה כסוד, לא ייכנסו לדמות ולאווירה כשעונים לשיחה - זה לא זה... (להגזים בחיפוש, לשאול מי אמר שיש להם משהו בבית? סבתא של גל עשתה את עצמה נבהלת איך הכניסו לה משהו הביתה... התלהבות כשמקריאים את הרמז, כשהרמז מוביל למתנה שפותחים יחד - לברך ולשיר כאילו הם שם ביומולדת... הבנתם את הרעיון כן?).

מנצלת את הבמה להגיד שוב המון תודה למשפחות שלנו על שיתוף הפעולה והספונטניות ולחברים ולחברות של גל מהכיתה ששלחו לה ברכות וחיממו את הלב!!!

הנה סרטון שמסכם בעצם את חוויית יום ההולדת ומשחק חדר-הבריחה שהיה לנו כאן כדי שתוכלו לראות איך זה נראה באמת.

מקווה שלא תצטרכו, אבל אם כן - מקווה שזה נתן לכם קצת השראה ואני כאן אם תצטרכו עזרה.

אגב, אפשר לעשות את זה גם ביום הולדת שלא בזמן קורונה אם המשפחה חיה בחו"ל או שחוגגים לא ביום עצמו ורוצים משהו נוסף לעשות ביום הולדת המדוייק...

אז מזל טוב לגל (שכבר בת 8.5 בינתיים) ושנתראה רק בשמחות, נועה